טיפול רגשי לילדים

מה זה טיפול רגשי לילדים?

טיפול רגשי הוא תהליך מקצועי שבו ילד נפגש עם מטפל מוסמך כדי לעבד רגשות, חוויות וקשיים — ולפתח כלים להתמודד איתם. אצל מבוגרים טיפול נשען בעיקר על שיחה, אבל לילדים רבים פשוט אין עדיין מילים למה שהם מרגישים. ילד בן חמש שמפחד לא יגיד "אני חווה חרדה" — הוא יבטא את זה בבטן כואבת, בהתפרצות זעם או בסירוב להיפרד בבוקר. לכן טיפול רגשי בילדים משתמש בשפה הטבעית שלהם: משחק, יצירה, סיפור ודמיון.

הגישה הנפוצה ביותר בגילאים הצעירים היא טיפול במשחק. בחדר הטיפולים יש בובות, משחקי תפקידים, ארגז חול, משחקי קופסה וחומרי יצירה — והמשחק הוא לא "העסקה של הילד עד שנדבר ברצינות", אלא הטיפול עצמו. דרך המשחק הילד מספר על עולמו הפנימי, מתנסה בתפקידים שונים, משחזר חוויות מטרידות בסביבה בטוחה ומגלה בהדרגה דרכים חדשות להתמודד. המטפל יודע לקרוא את השפה הזאת ולהשיב בה.

גישה מרכזית נוספת היא טיפול באמנות ובהבעה ויצירה — ציור, פיסול, מוזיקה, תנועה או דרמה. גם כאן העיקרון דומה: היצירה נותנת לרגש צורה שאפשר להתבונן בה ולדבר עליה, בלי לחייב את הילד "להסביר את עצמו" במילים. לילדים שמתקשים במגע ישיר עם רגשות, היצירה היא לא פעם הדלת הנוחה ביותר להיכנס דרכה.

לילדים גדולים יותר, בעיקר מגיל בית הספר, מתאימה לפעמים גישה של CBT מותאם לילדים (טיפול קוגניטיבי-התנהגותי — שיטה שעוזרת לזהות את הקשר בין מחשבות, רגשות והתנהגות, ולתרגל דרכי תגובה חדשות). ב-CBT לילדים עובדים בצורה מוחשית ומשחקית: נותנים לפחד שם ודמות, בונים "סולם אומץ" של צעדים קטנים, ומתרגלים יחד כלים להרגעה. הגישה הזאת נחשבת מתאימה במיוחד לחרדות ולפחדים ממוקדים.

כשמדובר בילדים צעירים מאוד, או כשהקושי מתבטא בעיקר בקשר שבין הילד להורה, מטפלים רבים יציעו טיפול דיאדי — טיפול שבו ההורה והילד נמצאים יחד בחדר, והעבודה נעשית על הקשר ביניהם. חשוב לדעת: אין גישה אחת "נכונה" לכולם. מטפל רגשי מנוסה יתאים את הדרך לגיל של הילד, לאופי שלו ולסיבת הפנייה — ובכל הגישות, ההורים הם שותפים מלאים לתהליך דרך הדרכת הורים במקביל.

למי מתאים טיפול רגשי לילדים?

טיפול רגשי אינו שמור רק ל"מקרים קשים". הוא מתאים לכל ילד שמתמודד עם קושי רגשי שמכביד עליו או על המשפחה — בין אם זה פחד שמצר את צעדיו, קושי להירגע אחרי תסכול, או תקופה של שינוי גדול בבית. פנייה לטיפול היא לא הצהרה שמשהו "לא בסדר" בילד; היא דרך לתת לו כלים שישרתו אותו כל החיים.

לילדים עם צרכים מיוחדים יש לטיפול הרגשי מקום חשוב במיוחד. ילד עם אוטיזם, ADHD (הפרעת קשב וריכוז), עיכוב שפתי או קושי מוטורי מתמודד ביומיום עם עולם שדורש ממנו יותר — ולעיתים קרובות מצטבר אצלו גם מטען רגשי: תסכול, בושה, תחושת שונות. טיפול רגשי לילדים עם צרכים מיוחדים לא מחליף את הטיפולים ההתפתחותיים (קלינאות תקשורת, ריפוי בעיסוק ואחרים) אלא משלים אותם, ונותן מענה לרובד שלפעמים נשאר מאחור. גם אחים של ילדים עם צרכים מיוחדים נושאים לא פעם עומס שקט משלהם, וטיפול רגשי יכול לתת גם להם מקום.

• ●חרדה ופחדים — פחדי לילה, חרדת נטישה, פחד מבית הספר או מהגן, דאגנות יתר
• ●קשיי ויסות רגשי — מעברים חדים בין רגשות, קושי להירגע אחרי תסכול או התרגשות
• ●התפרצויות זעם תכופות או עוצמתיות ביחס לגיל
• ●ביטחון עצמי נמוך — "אני לא מסוגל", הימנעות מאתגרים, רגישות גבוהה לביקורת
• ●קשיים חברתיים — קושי ליצור או לשמור על חברויות, בדידות, דחייה חברתית
• ●התמודדות עם אבחנה חדשה — של הילד עצמו או של אח או אחות
• ●שינויים ומשברים — גירושין, מעבר דירה או מסגרת, מחלה במשפחה, אובדן ואבל
• ●אחים של ילדים עם צרכים מיוחדים — מקום לעיבוד רגשות שלרוב אין להם איפה לבטא

סימנים לפי גיל

איך יודעים שילד יכול להיעזר בתמיכה רגשית? חשוב לומר קודם: כל אחד מהסימנים כאן, לבדו, יכול להיות חלק טבעי לגמרי מהתפתחות תקינה. השאלות שכדאי לשאול הן על עוצמה, משך והשפעה — האם הקושי נמשך שבועות ארוכים? האם הוא מתעצם במקום להתמתן? האם הוא פוגע בתפקוד של הילד בבית, בגן או בבית הספר, או בשמחת החיים שלו? כשהתשובה חיובית, שווה להתייעץ עם איש מקצוע. הרשימה הזאת נועדה לעזור לכם לשים לב — לא לאבחן.

איך זה עובד

הרבה הורים מדמיינים "טיפול" כמשהו מסתורי שקורה מאחורי דלת סגורה. בפועל, טיפול רגשי לילדים הוא תהליך מסודר ושקוף, וההורים הם חלק מרכזי ממנו מהרגע הראשון. כך הוא נראה בדרך כלל, שלב אחרי שלב:

1. 1
   פנייה ראשונית

   מאתרים מטפל רגשי שמתמחה בילדים בגיל של ילדכם, ויוצרים קשר. בשיחה הראשונה — טלפונית או בהודעה — מתארים בקצרה את הסיבה לפנייה, ושואלים על ניסיון, גישה טיפולית, זמינות ומחיר. זו גם ההזדמנות לבדוק תחושת בטן ראשונית: האם נוח לכם לדבר עם האדם הזה?
2. 2
   שיחת אינטייק עם ההורים

   המפגש הראשון הוא לרוב של ההורים בלבד, בלי הילד. המטפל ישאל על ההיסטוריה ההתפתחותית, על המשפחה, על המסגרת החינוכית ועל מה שמדאיג אתכם. ככל שתגיעו פתוחים וכנים יותר — כולל דברים שקשה לספר — כך המטפל יוכל להתאים את הטיפול טוב יותר. זה גם הזמן לשאול את כל השאלות שלכם.
3. 3
   מפגשי היכרות עם הילד

   בשלב הבא הילד מגיע לכמה מפגשי היכרות והערכה — לרוב שניים עד ארבעה. המטפל מתבונן איך הילד משחק, מתקשר ומבטא את עצמו, ובודק אם נוצר חיבור ביניהם. בסוף השלב הזה המטפל משתף אתכם בהתרשמות שלו, ומציע יחד אתכם מטרות לטיפול ומסגרת עבודה.
4. 4
   טיפול שוטף

   לב התהליך: מפגש קבוע, לרוב אחת לשבוע, באורך של 45–50 דקות, באותו יום, באותה שעה ובאותו חדר. הקביעות הזאת (מה שמטפלים מכנים "סטינג") היא לא טכנית — היא חלק מהטיפול עצמו, כי היא נותנת לילד תחושת ביטחון ומרחב שאפשר לסמוך עליו. שינוי אמיתי נבנה לאט, מפגש אחרי מפגש.
5. 5
   הדרכת הורים במקביל

   אחת לכמה שבועות המטפל נפגש עם ההורים — בלי הילד — לעדכון על התהליך ולעבודה משותפת: איך להגיב להתפרצות, איך לתמוך בהתמודדות עם פחד, מה לחזק בבית. המחקר והניסיון הקליני מסכימים: כשההורים שותפים פעילים, הטיפול משפיע הרבה יותר. הדרכת ההורים היא לא "בונוס" — היא חלק מהותי מהטיפול הרגשי בילד.
6. 6
   סיכום ופרידה

   כשהמטרות הושגו והילד מתפקד טוב יותר, מתכננים יחד סיום הדרגתי — מרווחים את המפגשים ומקדישים זמן לפרידה מסודרת. פרידה טובה היא חלק חשוב מהטיפול: היא מלמדת את הילד שאפשר לסיים קשר משמעותי בצורה בטוחה וטובה. הדלת נשארת פתוחה לחזרה אם יתעורר צורך בעתיד.

כמה זה עולה

כמה עולה טיפול רגשי לילד? המחירים בשוק הפרטי בישראל משתנים לפי אזור, ותק והכשרה. הטווחים כאן הם הערכות שוק כלליות לשנת 2026, לצורך התמצאות בלבד — המחירים בפועל של המטפלים ברקפי מוצגים בפרופיל של כל מטפל, כפי שהם הזינו אותם.

לפני שפונים לשוק הפרטי, כדאי לבדוק מה מגיע לכם: קופות החולים מחויבות לתת שירותי בריאות הנפש לילדים ולנוער, כולל טיפול רגשי, בעלות נמוכה או ללא עלות — אבל זמני ההמתנה עשויים להיות ארוכים, ולכן שווה להירשם לתור בקופה במקביל לכל אפיק אחר. ביטוחים משלימים של הקופות וביטוחי בריאות פרטיים מחזירים לפעמים חלק מעלות הטיפול הפרטי — בדקו בפוליסה שלכם תחת "התפתחות הילד" או "פסיכותרפיה". בנוסף, השירות הפסיכולוגי-חינוכי (שפ"ח) של הרשות המקומית מציע להורי ילדים בגני חובה ובבתי ספר ייעוץ והתערבויות קצרות בחינם או בעלות סמלית — אפשר לפנות דרך הגננת, המחנכת או יועצת בית הספר. המידע כאן כללי בלבד — הזכאות המדויקת משתנה בין קופות, פוליסות ורשויות, וכדאי לברר ישירות מולן.

רשימת בדיקה

בחירת מטפל רגשי לילד היא החלטה משמעותית — והכימיה בין הילד למטפל היא מרכיב מרכזי בהצלחת הטיפול. הנה הדברים שכדאי לבדוק לפני שמתחילים:

• ☑הכשרה ורישום מקצועי — ודאו שמדובר באיש מקצוע מוסמך: פסיכולוג רשום, עובד סוציאלי קליני, מטפל באמנויות עם רישום מקצועי, או פסיכותרפיסט בוגר תוכנית מוכרת. ברקפי הרישיון והתעודות של כל מטפל מאומתים מראש — כך שהבדיקה הזאת כבר נעשתה בשבילכם
• ☑התמחות בילדים — טיפול בילדים הוא מקצוע בפני עצמו. ודאו שהמטפל הוכשר ועובד עם ילדים בגיל של ילדכם, לא רק עם מבוגרים
• ☑ניסיון עם ילדים עם צרכים מיוחדים — אם לילדכם יש אבחנה, שאלו במפורש על ניסיון עם ילדים דומים ועל היכרות עם המאפיינים של האבחנה
• ☑גישה טיפולית שמתאימה לילד — טיפול במשחק לילד צעיר, אולי CBT לילד עם חרדה ממוקדת, דיאדי כשהקושי בקשר. שאלו את המטפל למה הוא ממליץ דווקא על הגישה שלו
• ☑מסגרת הדרכת הורים — בררו מראש באיזו תדירות תיפגשו עם המטפל ואיך תקבלו עדכונים. מטפל שלא משתף הורים בכלל — סימן שאלה
• ☑כימיה — של הילד עם המטפל, ושלכם. אחרי שני מפגשים הילד לא חייב "לאהוב ללכת", אבל אתם אמורים להרגיש שהמטפל רואה את הילד שלכם
• ☑תיאום ציפיות ומטרות — מטפל טוב יגדיר איתכם מטרות ברורות אחרי שלב ההיכרות ויעדכן על ההתקדמות ביחס אליהן
• ☑מיקום, זמינות ומסגרת — מפגש שבועי קבוע דורש התארגנות. ודאו שהמרחק, השעה והיום מציאותיים עבורכם לאורך זמן
• ☑מחיר ומדיניות ביטולים — בררו מראש את עלות המפגש, מה קורה כשמבטלים או כשהילד חולה, והאם יש קבלות לביטוח או להחזרים
• ☑קשר עם המסגרת החינוכית — כשרלוונטי, בדקו אם המטפל מוכן לדבר עם הגננת או היועצת (בהסכמתכם) כדי לתאם קו אחיד
• ☑תחושת הבטן שלכם בשיחה הראשונה — הקשיבו לה. אתם שותפים מלאים בתהליך, וחשוב שתרגישו בנוח לשאול, לשתף ולהתלבט

טיפים להורים

מיתוסים מול המציאות

מילון מונחים

טיפול במשחק

גישה טיפולית שבה המשחק הוא ערוץ התקשורת המרכזי. הילד מבטא דרך משחק — בובות, ארגז חול, משחקי תפקידים — את מה שאין לו מילים לומר, והמטפל משתמש במשחק כדי לעזור לו לעבד רגשות ולבנות כוחות.

טיפול באמנויות (הבעה ויצירה)

שם כולל לטיפולים שמשתמשים ביצירה — ציור, פיסול, מוזיקה, תנועה, דרמה — כדרך לבטא ולעבד רגשות. מטפלים באמנויות בישראל נדרשים לתואר שני ייעודי ולרישום מקצועי.

CBT (טיפול קוגניטיבי-התנהגותי)

שיטת טיפול שמתמקדת בקשר בין מחשבות, רגשות והתנהגות, ומקנה כלים מעשיים לשינוי דפוסים. בגרסה המותאמת לילדים עובדים בצורה משחקית ומוחשית, והיא נחשבת יעילה במיוחד לחרדות.

טיפול דיאדי

טיפול שבו ההורה והילד נמצאים יחד בחדר, והעבודה מתמקדת בקשר ביניהם. נפוץ בעיקר בגיל הרך, ומתאים כשהקושי מתבטא בתוך היחסים — פרידות, ויסות, התקשרות.

הדרכת הורים

מפגשים של המטפל עם ההורים בלבד, במקביל לטיפול בילד או כתהליך עצמאי. ההורים מקבלים הבנה של עולמו הרגשי של הילד וכלים מעשיים לתגובה ולתמיכה בבית.

ויסות רגשי

היכולת לזהות רגש, להכיל אותו ולהגיב במידה המתאימה — להירגע אחרי תסכול, לעבור בין פעילויות, לשאת אכזבה. יכולת שמתפתחת בהדרגה לאורך הילדות, ושטיפול רגשי עוזר לחזק.

אינטייק

פגישת ההיכרות הראשונה, לרוב עם ההורים בלבד. המטפל אוסף מידע על הילד, על ההיסטוריה ההתפתחותית ועל סיבת הפנייה, כדי לבנות תמונה שלמה ולהתאים את הטיפול.

סטינג

המסגרת הקבועה של הטיפול: אותו יום, אותה שעה, אותו חדר, אותו מטפל. הקביעות הזאת יוצרת עבור הילד מרחב בטוח וצפוי, והיא חלק מהכוח הטיפולי של התהליך.

חדר טיפולים

החדר שבו מתקיים הטיפול, מאובזר בהתאם לגישה: משחקים, בובות, ארגז חול, חומרי יצירה. החדר בנוי כך שהילד ירגיש חופשי לבחור, לשחק ולבטא את עצמו.

פסיכולוג ילדים

פסיכולוג בעל תואר שני בפסיכולוגיה שהתמחה בעבודה עם ילדים (לרוב פסיכולוג קליני של הילד, התפתחותי או חינוכי) ורשום בפנקס הפסיכולוגים. מוסמך גם לאבחן, לא רק לטפל.

פסיכותרפיה

טיפול נפשי באמצעות שיחה וקשר טיפולי. "פסיכותרפיסט" בישראל הוא לרוב איש מקצוע טיפולי (פסיכולוג, עובד סוציאלי קליני ואחרים) שהשלים הכשרה ייעודית נוספת בפסיכותרפיה.

שפ"ח (שירות פסיכולוגי-חינוכי)

שירות של הרשות המקומית שמלווה גני חובה ובתי ספר. מציע להורים ייעוץ, אבחונים והתערבויות קצרות בחינם או בעלות סמלית — הפנייה נעשית לרוב דרך הגננת או יועצת בית הספר.

שאלות נפוצות

מתי כדאי לפנות לטיפול רגשי לילד?

כשקושי רגשי — פחד, התפרצויות, הסתגרות, ירידה במצב הרוח — נמשך מעבר לכמה שבועות, מתעצם במקום להתמתן, או פוגע בתפקוד של הילד בבית, בגן או בבית הספר. גם תקופות של שינוי גדול (גירושין, מעבר, אבחנה חדשה במשפחה, אובדן) הן סיבה טובה לפנות. אין צורך לחכות ל"מצב חירום": פנייה מוקדמת מקלה על הילד ולרוב מקצרת את הטיפול. אפשר להתחיל בשיחת ייעוץ עם מטפל רגשי ולבדוק יחד אם יש בכלל צורך בטיפול.

כמה עולה טיפול רגשי לילד?

בשוק הפרטי בישראל, מפגש טיפול רגשי לילד עולה להערכתנו בין 300 ל-550 ₪ (45–50 דקות), כתלות בוותק המטפל, בהכשרתו ובאזור בארץ. פגישת אינטייק והדרכות הורים מתומחרות בנפרד ולרוב בטווח דומה. אלה הערכות שוק כלליות — המחיר המדויק של כל מטפל ברקפי מופיע בפרופיל שלו. לפני שפונים לשוק הפרטי, שווה לבדוק זכאות דרך קופת החולים או השפ"ח.

כמה זמן נמשך טיפול רגשי לילדים?

תלוי בילד ובקושי. תהליך ממוקד סביב פחד ספציפי או הסתגלות לשינוי יכול להימשך שלושה עד שישה חודשים; קשיים מורכבים או ותיקים יותר עשויים לדרוש שנה ויותר. המפגשים הם לרוב אחת לשבוע. מה שחשוב: המטפל אמור להגדיר איתכם מטרות בתחילת הדרך ולבחון איתכם את ההתקדמות לאורכה — כך תדעו יחד מתי מתקרבים לסיום.

מה ההבדל בין פסיכולוג ילדים למטפל רגשי?

"מטפל רגשי" הוא שם כולל לאנשי מקצוע שמטפלים בעולמם הרגשי של ילדים: פסיכולוגים, עובדים סוציאליים קליניים, מטפלים באמנויות ופסיכותרפיסטים. פסיכולוג ילדים הוא סוג אחד של מטפל רגשי — בעל תואר שני בפסיכולוגיה ורישום בפנקס הפסיכולוגים, שמוסמך גם לערוך אבחונים פסיכולוגיים. אם נדרש אבחון — פונים לפסיכולוג; אם המטרה היא טיפול, מה שקובע הוא ההכשרה, הניסיון עם ילדים והחיבור לילד, יותר מהתואר המדויק. בכל מקרה חשוב לוודא הכשרה ורישום מקצועי — ברקפי זה מאומת מראש.

האם ההורים נמצאים בחדר במהלך הטיפול?

תלוי בגיל ובסוג הטיפול. בטיפול דיאדי (נפוץ בגיל הרך) ההורה בחדר כי העבודה היא על הקשר הורה-ילד. בטיפול פרטני בילדי גן ובית ספר הילד לרוב נכנס לבד, וההורים שותפים דרך הדרכות הורים קבועות. בתחילת הדרך, אם הילד מתקשה להיפרד, מטפלים רבים יאפשרו להורה להיות בחדר עד שהילד מרגיש בטוח. בכל מקרה — אתם לא "בחוץ": עדכון ושיתוף ההורים הם חלק מהטיפול.

איך מכינים ילד למפגש ראשון עם מטפל רגשי?

בפשטות ובחיוב, בלי דרמה: "אנחנו הולכים לפגוש מישהי שעוזרת לילדים עם דברים שמרגישים קשים — יש אצלה חדר עם משחקים". חשוב לא להציג את הטיפול כעונש ("אם תמשיך ככה ניקח אותך לטיפול") ולא כמבחן. אפשר לומר שגם אמא ואבא ייפגשו איתה לפעמים. לרוב עדיף לספר יום-יומיים מראש — מספיק כדי להתכונן, לא מספיק כדי לפתח חששות. ואם הילד שואל שאלות — לענות בכנות ובגובה העיניים.

האם טיפול רגשי מתאים לילדים עם אוטיזם או ADHD?

כן, ולעיתים קרובות הוא חשוב במיוחד. ילדים עם אוטיזם, ADHD או אתגרים התפתחותיים אחרים מתמודדים ביומיום עם תסכולים, קשיים חברתיים ולפעמים תחושת שונות — וטיפול רגשי נותן לכך מקום שטיפולים התפתחותיים אחרים לא תמיד מכסים. חשוב לבחור מטפל עם ניסיון ממשי בעבודה עם האבחנה של ילדכם, שיודע להתאים את הגישה — למשל תקשורת מוחשית יותר, מבנה צפוי, עבודה צמודה עם ההורים ועם הצוות החינוכי.

האם אפשר לעשות טיפול רגשי אונליין?

אפשר, עם הסתייגות: לילדים צעירים, שהטיפול שלהם נשען על משחק ונוכחות פיזית, מפגש אונליין לרוב פחות מתאים. הוא עובד טוב יותר עם ילדים גדולים ומתבגרים שנוח להם מול מסך, ומצוין להדרכות הורים — שלב שבו אונליין חוסך זמן ומקל על התמדה. משפחות מאזורים עם היצע מצומצם של מטפלים נעזרות בו גם לטיפול עצמו. ברקפי אפשר לסנן מטפלים שמציעים מפגשים מקוונים.

הילד לא רוצה ללכת לטיפול — מה עושים?

קודם כול, זה נפוץ ולא אומר שהטיפול לא מתאים. בדקו מה מאחורי הסירוב: חשש מהלא-מוכר? תחושה שהטיפול הוא עונש? בושה? לרוב עוזר להציג את המפגש בצורה חיובית ולא מאיימת, ולתת לילד תחושת שליטה קטנה (למשל לבחור מה לוקחים לדרך). אם הסירוב נמשך אחרי כמה מפגשים — שתפו את המטפל; מטפלי ילדים מנוסים יודעים לעבוד עם התנגדות, וזה בעצמו חלק מהתהליך. ולפעמים המסקנה תהיה שהמטפל או הגישה פשוט לא מתאימים — וזה בסדר, מותר להחליף.

האם אפשר לקבל טיפול רגשי לילד דרך קופת החולים?

כן. שירותי בריאות הנפש לילדים ולנוער כלולים בסל הבריאות, וכל הקופות מפעילות מרפאות ומכונים לטיפול רגשי בילדים בעלות נמוכה או ללא עלות. החיסרון המרכזי הוא זמני המתנה, שעשויים להימשך חודשים. המלצה מעשית: להירשם לתור בקופה מיד, ובמקביל לשקול אפיקים נוספים — שפ"ח דרך המסגרת החינוכית, החזרים מביטוח משלים, או טיפול פרטי. בדקו את הפרטים המדויקים מול הקופה שלכם.

מה זה טיפול במשחק, ולמה דווקא משחק?

טיפול במשחק הוא גישה שבה המשחק הוא ערוץ התקשורת הטיפולי. הסיבה פשוטה: משחק הוא השפה הטבעית של ילדים. ילד שלא יכול להסביר במילים שהוא מפחד יביים שוב ושוב בובה שהולכת לאיבוד — וכך יספר, יעבד ויתאמן על פתרונות. המטפל הוכשר לקרוא את המשחק, להשתתף בו ולכוון אותו בעדינות כך שהילד יבנה דרכו כוחות והתמודדויות חדשות. זו שיטה טיפולית מבוססת, לא זמן משחק חופשי.

איך יודעים שהטיפול הרגשי עובד?

שינוי רגשי נבנה בהדרגה, אבל יש סימנים שאפשר לחפש אחרי כמה חודשים: התפרצויות קצרות או נדירות יותר, ילד שנרגע מהר יותר, מדבר יותר על רגשות, ישן טוב יותר, חוזר לעשות דברים שנמנע מהם, או פשוט נראה קל יותר. חשוב לזכור שהדרך לא תמיד ישרה — תקופות של נסיגה זמנית הן חלק טבעי מהתהליך. מדדו את ההתקדמות מול המטרות שהגדרתם עם המטפל בתחילת הדרך, ואם אחרי תקופה סבירה אינכם רואים שינוי — דברו איתו על כך בפתיחות.